רע"פ 10853/06

תקציר

הכרעת הדין עוסקת בשאלה משפטית הנוגעת לפרשנותם של סעיפים 56 ו-85 לחוק העונשין, ובפרט בדבר המינוח "הארכה" ו"חידוש" ביחס לתקופות מבחן לאחר הרשעה בעבירה אחרת, והשפעתן על אדם העובר טיפול תרופתי. המדינה טענה כי השימוש במונח "הארכה" בסעיף 85 מתייחס הן להארכה והן לחידוש, ופרשנותו של בית המשפט המחוזי עלולה לפגוע בנתבעים המחלימים מסמים. המשיב תמך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהעדיף את חירותו. עם זאת, שופטי בית המשפט העליון, ובהם לוי וברלינר, הסכימו עם ערעור המדינה, פירשו את סעיף 85 כמאפשר הן הארכה והן חידוש, ובכך הפכו את החלטת בית המשפט המחוזי. דעת הרוב קבעה כי השימוש שעשה המחוקק ב"הארכה" בסעיף 85 אינו דקדקן, ויש לבחון את ההפניה לסעיף 56, הכולל הן הארכה והן חידוש. בית המשפט קבע כי השימוש שעשה בית משפט השלום ב"הארכה" במקום ב"חידוש" אינו מבטל את החלטתו, והורה על הארכת מאסרו של המשיב. השופט רובינשטיין המליץ למחוקק לתקן את סעיף 85 כך שיכלול את אפשרות החידוש, ועד אז על בתי המשפט להבהיר את פסקי הדין בהתאם.