בג"צ 8691/20

תקציר

העתירה הנדונה נדחתה בעיקר בשל עיכובים משמעותיים בהגשתה, אשר ייתרו את הצורך לשקול את התשובות המקדמיות של המשיבים. הצו נשוא הערעור הוצא באפריל 2020, והעותרים לא סיפקו הסבר מוצדק לעיכוב הפעולה, כפי שהודגש בתקדימים שונים של המשפט המנהלי. בנוסף, העתירה לא הציגה עילה מספקת להטיל ספק או להתערב בהחלטות רשויות הבריאות בנוגע לאמצעי הקורונה, ובפרט לעטיית מסכות. על פי סעיף 3ה לצו, חלה חובת עטיית מסכות במקומות ציבוריים, תוך חריגים המנויים לאנשים ולמצבים מסוימים, תוך הדגשת החלטה מקצועית של משרד הבריאות. הוראה זו הייתה חלק מצעדים שנמצאו נחוצים למאבק במגפה, הקשר שבו בתי המשפט מגבילים באופן מסורתי את התערבותם בשיקול הדעת המינהלי, אלא אם כן נפל פגם פרוצדורלי. בית המשפט שב ואישר כי שיקול הדעת המופעל על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות, כפי שבא לידי ביטוי בחקיקת משנה ובתקנות שעת חירום שאושרו על ידי ועדות חקיקה, נהנה מרף גבוה מפני התערבות שיפוטית. לפיכך נדחתה העתירה, ובשל היעדר התקשרות המשיב לא חויבו בהוצאות.