עת"מ 9538-03-11

תקציר

בית המשפט מוצא כי טענת העותרים בדבר מכרז פומבי, בו הצעתם לא התקבלה למרות היותה הזולה ביותר, נעדרת כל יסוד. השופטת מסכימה עם טענת המשיב כי הצעתה של העותרת נדחתה באופן סביר בשל חשש ליכולתה לעמוד בדרישות שהותוו במכרז, לרבות תשלומי שכר ראויים לעובדים ואי עמידה בדרישות התפעוליות. ההחלטה לדחות את הצעתה של העותרת התבססה על דיון מעמיק ורציני בוועדת המכרזים, תוך התחשבות באומדן ובסיכון הפוטנציאלי לפגיעה בזכויות עובדים. בנוסף, דוחה השופטת את טענות העותר כנגד ההצעה הזוכה, אשר התמקדו בפגמים לכאורה בהצעה הנוגעים לזהות בעל השליטה, היעדר תצהיר ודרישות ניסיון. טענות אלה נמצאו בלתי מבוססות ואינן פוסלות את ההצעה הזוכה. יתר על כן, השופט מדגיש את חשיבות השוויון, ההגינות ומניעת שחיתות במכרזים ציבוריים תוך הכרה בכך שהעיקרון של השגת התוצאה הכלכלית הטובה ביותר חייב לעיתים לחזור אחורה למטרות אחרות של תקנת הציבור. במקרה דנן, החלטת המשיב לבחור בהצעה אחרת נמצאה מוצדקת, ולפיכך העתירה נדחית. העותר מחויב לשלם לכל אחד מהמשיבים אגרה כספית.