רע"פ 6466/17

תקציר

בפסק הדין נקבע כי בקשת רשות ערעור על פסק דין תידון רק במקרים חריגים המציגים שאלות משפטיות מהותיות או סוגיות ציבוריות רחבות, או כדי למנוע עוול. הבקשה שהוגשה אינה עומדת בקריטריון זה בכל הנוגע לעניין פרטי. זאת ועוד, מרבית הטענות שהוצגו בבקשה כבר נדונו ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי, מה שהופך את הבקשה לניסיון לטעון מחדש את הערעור הקודם, שאינו מותר. עוד צוין בפסק הדין כי טענות המבקש מערערות על ממצאי המהימנות של בית משפט השלום, אשר ניתן להם משקל משמעותי והיו מתבטלים רק בנסיבות חריגות. העדפתו של בית משפט השלום את עדותה של המתלוננת על פני עדותה של המבקש הייתה מוצדקת, וכשלי החקירה הנטענים לא פגעו בהגנתו של המבקש. באשר לגזר הדין, העונש שנגזר על המבקש תואם את המדיניות המקובלת בעבירות דומות ומתחשב כראוי בנסיבותיו האישיות של המבקש. אין גם מקום לטענה בדבר ציפיותיו של המבקש מעבודות שירות, שכן חוות הדעת מבקשת לבחון את כל אפשרויות הענישה האפשריות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש נדרש להתחיל לרצות את עונשו במועד הנקוב.