ע"פ 163/89

תקציר

פסק הדין מתייחס לקטטה אלימה שהתרחשה בנצרת ב-20 בפברואר 1988, שהסתיימה במותו של ערפאן מערוף עונאללה, שנדקר שבע פעמים, ובפציעתו של אחיו, עפנאן. שני מערערים הורשעו על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת ברצח ובחבלה בכוונה כלפי אפנאן. המערערים ערערו על הרשעתם וביקשו לזכות אותם מכל אשמה. לחילופין, ביקש המערער השני לזכות מאשמת הרצח, והורשע רק בתקיפת ערפן או בסיוע להריגתו. בית המשפט העליון קבע כי טענות המערערים חסרות שחר, וסיפק סיכום מקיף של האירועים שהובילו למותו הטרגי של ערפן, וכן ניתוח מפורט של הראיות שהוצגו במהלך המשפט. בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערערים הם אלה שפתחו בקטטה והשתמשו בנשק, לרבות סכין ואגרוף, וגרמו למותו של ערפן ולפציעתו של עפנאן. עוד נקבע בהכרעת הדין כי היסוד הנפשי של "כוונה תחילה" קיים בשני המערערים, ואישר את הרשעתם ברצח. בנוסף, אישר בית המשפט את הרשעתם של שני המערערים בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות בקשר לתקיפת אפנאן. פסק הדין פירט את נסיבות האירוע, את עדויות העדים ואת הראיות הפיזיות שנמצאו, ולא הותיר ספק באשר לאשמת המערערים. עונש מאסר העולם בגין רצח ושנתיים מאסר בגין חבלה בכוונה בנסיבות מחמירות, שהוטל על ידי בית המשפט המחוזי, נותרו ללא שינוי.