תפ"ח 55497-07-12

תקציר

הנאשם הואשם ברצח בכוונה תחילה, החזקת סכין שלא כדין ואיומים. הקורבן היא אשתו של הנאשם, אותה דקר למעלה מ-100 פעמים. הנאשם טען כי אשתו התגרה בו בכך שתפסה באשכיו, מה שגרם לו לאבד שליטה ולדקור אותה. עם זאת, השופט מצא את גרסתו של הנאשם לא קוהרנטית ולא עקבית, מה גם שהוא הודה בעבר שדקר אותה מספר פעמים, אך לאחר מכן חזר בו ואמר שזה היה רק שלוש פעמים. השופט קבע כי חוסר הזיכרון של הנאשם אינו שולל את האפשרות שדקר אותה עשרות פעמים נוספות. יתר על כן, השופט לא מצא את גרסת ההתגרות של הנאשם אמינה, מה גם שהוא השתחרר מאחיזתה של אשתו לפני שנטל את הסכין ולכן לא ניתן היה להסיח את דעתו או להתגרות בו. השופט הגיע למסקנה כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם אשם ברצח בכוונה תחילה, שכן הוא רצח את אשתו בכוונה תחילה לאחר שקיבל החלטה לעשות כן, הכין את נשק הרצח וללא כל התגרות. השופט מצא את הנאשם אשם גם ביתר סעיפי האישום של החזקת סכין שלא כדין ואיומים.