ב"ל 61760-02-18

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב השאלה האם ליקויי הכתף של התובע, קרי קרעים בגיד השרוול המסובב, מהווים פגיעה בעבודה כתוצאה ממיקרוטראומה. התובע, נהג אוטובוס, טען כי התנועות המעגליות הכמעט מלאות של ההגה הדרושות לעבודתו גרמו לפגיעות. הנתבע טען כנגד טענה זו. בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים, רופא תעסוקתי ואורתופד מומחה, להערכת המקרה. חוות הדעת של הרופא התעסוקתי תמכה בטענת התובע וקבעה כי אופי עבודתו, שהיה כרוך במאמץ חוזר וארגונומי, החמיר ככל הנראה את מצבו הקיים בכתף. לדברי המומחה, ליקויי התובע נבעו משילוב של מיקרוטראומה ותהליך של מחלה ניוונית. עוד ציין המומחה, כי גילו הצעיר יחסית של התובע בעת הופעת הליקויים מעיד על השפעה משמעותית מעבודתו. בית הדין מצא את חוות דעתה של הרופאה התעסוקתית סבירה ומבוססת, וקיבל את מסקנתה כי תנאי עבודתו של התובע הרעו את ליקויי הכתף שלו. בית המשפט לא מינה מומחה נוסף כפי שביקשה הנתבעת וקבע כי טענת התובע התקבלה באופן חלקי. נקבע כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין ליקויי הכתף שלו על פי תיאוריית המיקרוטראומה. שאלת הנכות וההוצאות והאגרות הנובעות ממנה הושארה להכרעה בוועדה רפואית.