רמ"ש 7450-10-20

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש לחופשה לצורך ערעור על החלטת מזונות זמניים שניתנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. על פי סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, רשות ערעור על החלטה שאינה פסק דין ניתנת רק אם עיכוב הערעור עד למתן פסק הדין עלול לגרום נזק ממשי או לפגוע באופן מהותי בזכויות הצדדים. השופט קבע כי המקרה הנוכחי אינו נופל לקטגוריה זו, שכן לערעור מיידי על החלטת המזונות הזמניים לא תהיה השפעה נוספת מעבר למה שטמון בכל החלטת ביניים כזו. השופט הדגיש כי החלטות ביניים מבוססות על קביעות עובדתיות מצומצמות ובדרך כלל אינן מועדות להתערבות ערכאת הערעור. כמו כן, השופט לא מצא חוסר סבירות קיצוני בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בעניין מזונות זמניים, וכל שינוי במצבו הכלכלי של המבקש ניתן לקבל מענה באמצעות בקשה נפרדת. השופטת דחתה גם התנגדויות פרוצדורליות הנוגעות לחוסר המענה הנטען לטענות המבקש, ולא מצאה עיוות דין בהליך קבלת ההחלטות בבית המשפט לענייני משפחה. לבסוף, הבהירה השופטת את סכום המזונות המדויק וציינה כי החבות עליה הצהירה המבקשת נמוכה אף מזו הנטענת בבקשה. בקשת רשות הערעור נדחתה אפוא, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.