תמ"ש 30671-06-15

תקציר

המחלוקת היא על הזכויות בדירה שטרם נרשמה בפנקסי המקרקעין, כאשר הזכויות מוחזקות כיום על ידי גורמים שונים לאחר מכירה. מאחר והזכויות לא נרשמו באופן רשמי, בית המשפט מוצא כי הדין החל הוא חוק המטלטלין ולא חוק המקרקעין. האחרון חל אך ורק על זכויות במקרקעין המנויות בו, והראשון חל על זכויות חוזיות לרישום בעלות בדירה. טענות הנתבעת כי יש לדחות את התביעה, לרבות אחת המבוססת על חוק המקרקעין בדבר רצון בני זוג ואחרת המבוססת על הצורך להבטיח הסדר מגורים לילדים קטינים, נדחות כבלתי ישימות בשל היעדר ילדים קטינים מעורבים. בנוסף, בית המשפט דוחה את הטענה כי יש לעכב את פירוק השותפות על בסיס עקרון תום הלב. זאת, משום שזכותו של התובע למחצית הדירה היא הנכס המשמעותי היחיד שלו, והוא מנוע מליהנות מזכויות אלה מזה חמש שנים בשל השימוש הבלעדי של הנתבע בדירה. עם זאת, בית המשפט מתחשב גם בתביעות הנזיקין התלויות ועומדות כנגד התובעת בגין מעשים פליליים שביצע כלפי הנתבעת ובנותיה. מאחר שתביעות אלה טרם הגיעו לסיומן, פוסק בית המשפט לטובת עיכוב פירוק השותפות. פסק הדין קובע כי השותפות תפורק בתוך שנה מיום מתן פסק הדין או סיום תביעות הנזיקין – המוקדם מביניהם. פסק דין זה, כך מקווה בית המשפט, יאזן בין הזכות הקניינית לבין הזכויות המנויות בדיני המשפחה. פסק הדין אינו מביע כל דעה על סיכויי ההצלחה או סכומי הפיצוי בתביעות הנזיקין. עוד מורה בית המשפט כי לאחר 11 חודשים על הצדדים לפנות לשמאי לצורך עדכון הערכת שווי הדירה. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים כדי להגן על הצדדים המעורבים.