ת"פ 6159/07

תקציר

השופט, צ' סעב, בחן בקפידה את הראיות שהוצגו בתיק ומצא כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר. ראיה מרכזית היא טביעות אצבעותיו של הנאשם שנמצאו על חפץ נייח - העמוד העליון של גדר בגובה 2.3 מטרים המקיפה את זירת הפשע. הנאשם לא סיפק הסבר סביר להימצאות טביעות אצבעותיו בגובה של 2.3 מטרים, דבר המעיד על כך שטיפס מעל הגדר. עובדה זו, בשילוב ראיות נסיבתיות מפלילות נוספות, מובילה למסקנה כי הנאשם אשם בהצתה ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. השופט מדגיש את חשיבותן של ראיות נסיבתיות בהרשעה פלילית, ומסביר כי משקלן שווה למשקלן של ראיות ישירות. במקרה זה, ריבוי הראיות הנסיבתיות, לרבות טביעת האצבע, מעצרו של הנאשם ברכב שנראה בזירת הפשע ועדויות עדי ראייה, יוצרים מארג משכנע המצביע על אשמתו של הנאשם. יתרה מכך, השופט דוחה את טענת הנאשם לשכרות, וקובע כי היה ערני והשגיח במהלך האירוע. גם טענת ההגנה כי המשטרה הייתה צריכה להביא את הנאשם למקום כדי להסביר את הימצאות טביעת האצבע נדחית, שכן השופט סבור כי גרסת הנאשם לאירועים לוקה בחוסר אמינות. התנהגותו של הנאשם, שהכחיש בעקביות כל קשר לזירת הפשע, מעידה על אשמתו. השופט מתאר את התרשמותו של הנאשם כשלילית ומחליט כי אין לתת אמינות לעדותו. מנגד, השופט מוצא את עדותו של עד התביעה, אורן, אמינה, שכן לא היה לו עניין אישי בתוצאות המשפט וגרסתו לאירועים הייתה עקבית וברורה. לאחר ששקל את כל הראיות, השופט ג. סעב מחליט להרשיע את הנאשם באישומים נגדו.