עש"מ 5917/07

תקציר

הערעור נסוב סביב מורה מצפון הארץ המואשם בזיוף הסכמי שכירות כדי לתבוע תמיכה כספית המיועדת למורים העוברים לדרום בשל מחסור במגזר הערבי. הוא הועסק עד להשעייתו ב-2004 וזייף לכאורה הסכמים בין השנים 2000 ל-2003, טען בכזב למגורים בבאר שבע בעת שירותו ברהט, וקיבל במרמה תמריצי שכר דירה ונסיעות בסך 35,975 שקל. בית דין משמעתי, שהתמקד בהתנהלותו של המערער, מצא אותו אשם בפגיעה באמון בשירות הציבורי, הטלת נזיפה חמורה, פיטורים מיידיים בפיטורים מלאים, פסילה לשירות המדינה לשנתיים והשבה בסך 10,000 ₪. הערעור הטיל ספק במהימנות הראיות וטען לרשלנות כבסיס להרשעה, תוך הדגשת פגמים פרוצדורליים בפרקטיקות המשרד והצעת הגנת הצדק בשל התנהגות בלתי הולמת לכאורה של הרשויות. בית הדין דבק בעמדתו, תוך שהוא מדגיש השלכות חמורות על אמון הציבור בשירות המדינה ועל תפקידו של המערער כמורה, ובסופו של דבר אישר את ההרשעה ואת אמצעי המשמעת תוך דחיית טענות המערער, נוכח מעמדו הבכיר וחומרת התיק. העתירה נדחתה, מה שחיזק את חשיבות טוהר המידות בתפקידים בשירות הציבורי, במיוחד בהקשרים חינוכיים.