ת"ק 27207-01-22

תקציר

בית המשפט בחן את סבירות החלטת הנתבע לעכב, לעצור ולאזוק את התובע במהלך מצעד גאווה. הנאשם, שוטר במקצועו, הצדיק את המעצר לפי סעיפים 67 ו-23 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשרים מעצר ללא צו שופט בהתקיים תנאים מסוימים. הקצין טען כי היה לו יסוד סביר לחשוד בכוונת התובע לבצע עבירה המסכנת את שלום הציבור. התובע סירב להיענות להוראות הקצין וערך חיפוש בתיקו, דבר שהצדיק את מעצרו וחקירתו, כך לפי בית המשפט. עם זאת, השופט קבע כי המעצר והאיזוק היו אמצעים מופרזים ומיותרים, בהתחשב בנסיבות. גם סירובו של התובע לשתף פעולה עם החיפוש תרם תרומה משמעותית לתוצאה. עם זאת, בית המשפט מצא את הנתבע אחראי לכך שעצר את התובע באופן בלתי סביר ופגע בזכויותיו לחופש הביטוי וההתכנסות. השופט הורה לנתבע לפצות את התובע בסך 3,000 ₪ בתוספת הוצאות שכר טרחה בסך 150 ₪. ההחלטה הדגישה את רגישות אירוע הגאווה ואת חובתו של הקצין לשמור על שלום הציבור, אך קבעה כי הצעדים שננקטו נגד התובע היו פולשניים יתר על המידה. פסק הדין קיבל את הטענה בחלקה, והדגיש את חשיבות האיזון בין זכויות הפרט לשלום הציבור במקרים כאלה.