ת"צ 6465-12-11

תקציר

המבקש, קבלן חיזוק מבנים, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית גבעתיים, המערערת על חוקתיות חוק השילוט ומבקשת להשיב אגרות שנגבו שלא כדין. המחלוקת העיקרית נגעה לחוקיות דרישת חוק העזר לתשלום מינימום להצבת שלטים, שנקבע לשישה חודשים, ולא על בסיס משך הזמן בפועל. המבקש טען כי המוטיבציה של העירייה הייתה להגדיל את תקציבה, ואילו העירייה טענה כי ביקורות תכופות יגררו עלויות נוספות. בית המשפט קבע כי לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בעניין וכי סיכויי התביעה הייצוגית הם מזעריים. היא מצאה את חוק העזר סביר, תוך שימת דגש על אוטונומיה של הרשויות המקומיות ועל יעילות הפעילות העירונית. יתר על כן, בית המשפט ציין כי שיעור האגרה אינו חייב להתאים בדיוק למשך הצבת השלט. ההחלטה לקבוע אגרת מינימום חצי שנתית הייתה מוצדקת כדי לחסוך בעלויות אכיפה ולא נחשבה לחריגה בלתי סבירה. בנוסף, בית המשפט התייחס לפרשת מקסימדיאה, אשר תמכה ברעיון של סף סביר. המבקש לא הוכיח סיכוי סביר להצלחה, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. בסופו של דבר חויב המבקש לשאת בהוצאות העירייה.