ת"ק 38282-06-17

תקציר

בית המשפט מקבל את טענת המדינה כי מסרון ששלחה האחרונה לתובע אינו מהווה "דבר פרסומת" כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת, ולפיכך אינו מפר את החוק. המסר המדובר אינו מסחרי, אינו מעודד רכישה של מוצר או שירות כלשהו, ואינו ניסיון לגייס כספים או תרומות. במקום זאת, המסר משמש עדכון ציבורי חשוב בנוגע ליישום החוק הביומטרי, ולכן אינו סוג של פרסום או קמפיין פוליטי. פסק דינה של השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס במקרה דומה, ליאור גבע נ' מדינת ישראל, תומכת בעמדה זו. עוד מציינת השופטת כי סביר להניח שפרטי הטלפון של התובע נמסרו על ידו לצורך קבלת הודעות מסוג זה, וכי ההודעה כללה קישור לאתר משרד הפנים, שם יכול היה התובע לבחור שלא לקבל הודעות מסוג זה. מטרתו של סעיף 30א לחוק התקשורת היא להיאבק בסוגיות העולות מהודעות ספאם, שאינן ישימות במקרה זה. לפיכך, התביעה נדחית והתובע חויב לשלם למדינה הוצאות משפט, בסך 400 ₪, בתוך 30 יום.