בד"א 24/23

תקציר

הערעור על הרשעתו של המערער על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין נדחה, שכן בית המשפט מצא ראיות מספיקות להתנהלות מקצועית בלתי אתית. בכלל זה, אי התנהלות נאמנה ומסירות כלפי לקוחו, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, סיום עניינו וייצוגו של לקוחו שלא כדין ללא הודעה מוקדמת כדין, ועיסוק בהתנהלות שאינה הולמת משפטן. טענת המערער כי לא נקבעו העובדות הדרושות להכרעת הדין נדחית, שכן ממצאי בית הדין המשמעתי נתמכים בראיות, לרבות עדותו של המערער עצמו וראיות חיצוניות. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענת המערער כי סתירות מהותיות בעדותו של המתלונן היו צריכות להביא לזיכויו, תוך שהוא מאמין לגרסתו של המתלונן. בית המשפט דוחה גם את טענת המערער כי העבירות הספציפיות המיוחסות לו לא הוכחו במישור המשפטי, וקובע כי היסודות העובדתיים של התלונה – לרבות שימוש בשיק ללא כיסוי מספק ואי הודעה ללקוח על הפסקת הייצוג – אכן הוכחו. לגבי גזר הדין, הערעור מתקבל בחלקו. בית הדין מחליט להפחית את תקופת ההשעיה משש שנים, כפי שקבע בית הדין המשמעתי המחוזי, לשלוש שנים. יתר ההחלטות, לרבות הטלת הוצאות ומאסר על תנאי, נותרו ללא שינוי. העונש המופחת מביא בחשבון את מצבו הבריאותי והכלכלי של המערער, כמו גם את הרשעותיו הקודמות בעבירות דומות. פסק הדין מדגיש את חשיבות שמירת האמון במקצוע עריכת הדין ואת אחריותו האישית של כל אדם למעשיו. על פסק דין זה ניתן לערער בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין.