ת"צ 55714-05-17

תקציר

התיק שלפנינו סובב סביב תביעה ייצוגית נגד עיריית הרצליה, בעניין הטלת ארנונה על גלריות ושטחי גלריות. התובעים טענו כי הימנעותה של העירייה מלציין במפורש גלריות בצו הארנונה שלה הביאה לפרקטיקה מיסויית פסולה. עם זאת, השופט פסק לטובת העירייה, ודחה את הבקשה מכמה סיבות. ראשית, נמצא כי המבקשים לא הציגו עילת תביעה תקפה, שכן פסיקה קודמת של בית המשפט בעניין דוד נווה כבר התייחסה לסוגיה. פסק דין זה חייב את העירייה לתקן את צו הארנונה שלה כך שיבהיר את מיסוי הגלריות, והצו הנוכחי תואם פסק דין זה. עוד הדגישה השופטת כי הבהרת הצו בנוגע להגדרת גלריות היא פרשנות מותרת, המתיישבת עם כוונת חוקי ההקפאה, שמטרתם למנוע הגשת תביעות סרק. בנוסף, השופט ציין כי השמטת המונח "גלריות" מהצו אינה מעידה בהכרח על פטור ממס, במיוחד בהתחשב בהגדרה הרחבה של שטחי נכסים חייבים במס. יתר על כן, החלטת בית המשפט בפרשת דוד נווה, שקבעה את סמכותה של העירייה לקבוע קריטריונים למיסוי גלריות, היוותה אקט שיפוטי מחייב, ללא קשר למי שהעלה את הטענה. גם טענת המבקשים כי ההבהרה סותרת את חוקי ההקפאה נדחתה, שכן השופט סבר כי מדובר בתיקון לגיטימי שנועד להסיר עמימות ולא ליצור אישום חדש. לבסוף, דחה השופט את הטענה בדבר שינוי בלתי חוקי בשיטת המדידה, וקבע כי ההבהרה לא שינתה את עקרונות החישוב. בעקבות זאת נדחתה הבקשה וחויבו התובעים בהוצאות העירייה בסך 30,000 ₪.