תנ"ג 5334-09-17

תקציר

המשיבים בבקשה לתביעה נגזרת ביקשו לדחות על הסף את אחת העילות שבגינן ביקש המבקש אישור, בטענה כי היא חסומה על פי דין. המבקש טען כי רשלנות הבנק התרחשה בשנים 2005-2006 ביחס להשקעות ספקולטיביות בלירה הטורקית שבוצעו על ידי קבוצת חברות שנשלטו בעבר על ידי אליעזר פישמן. המשיבים טענו כי עילת התביעה אירעה בשנת 2006 וכי המבקש אינו יכול להסתמך על החריג לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, שלטענת המבקש נולד מעין הציבור. המשיבים תמכו את טענתם בסיקור תקשורתי של הפרשה באותה תקופה. עם זאת, השופט קבע כי הבקשות לדחייה על הסף אינן חוקיות. השופטת הדגישה כי בקשות מסוג זה אינן מתקבלות בדרך כלל בבקשות לתביעות נגזרות ויש לשמור אותן למקרים חריגים. השופט ציין כי כדי להכריע בחוק ההתיישנות יש לבחון שאלות כגון מועד התרחשות עילת התביעה ורמת הידע המיוחסת לבנק. השופטת הגיעה למסקנה כי יש לדון בסוגיות אלה במהלך דיון האישור לגופו ועל כן דחתה את בקשות המשיבים לדחייה על הסף. השופט הורה למשיבים לשלם את הוצאות המבקש בגין הבקשות וקבע מועד לדיון נוסף.