ת"פ 35843-03-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בקביעת התרכובות לשלושה אישומים נגד שני נאשמים: אישום סמים (אישום ראשון ואישום שלישי), אישום בנשק (אישום שני) ועונשים נלווים. לגבי סעיפי האישום בסמים, השופט מציין את הפגיעה הקשה בשלום הציבור ובבריאות הציבור כתוצאה מעבירות סמים, ומפנה למספר מקרים קודמים כדי לקבוע את טווח הענישה ההולם. מתחם התביעה המוצע של 36-60 חודשים נחשב סביר, כאשר השופט הוריד אותו מעט ל-34-58 חודשים עבור האישום הראשון, וקבע את המתחם לאישום השלישי על 6-12 חודשים. לאחר מכן פונה השופט לסעיף הנשק, תוך הדגשת הסכנה לשלום הציבור הנשקפת מעבירות נשק והצורך בענישה מחמירה. מספר החלטות ותיקוני חקיקה של בית המשפט העליון שהתקבלו לאחרונה משקפים מגמה זו. השופט מציין כי תפקידם של הנאשמים באישום זה היה פחות משמעותי מזה של צד שלישי בלתי נראה, וכי הנשק המדובר שונה. נבחנים פסקי דין רלוונטיים, מה שמוביל את השופט לשקול מתחם של 32-60 חודשים. בבואו לקבוע את העונש ההולם, השופט שוקל נסיבות שאינן קשורות לעבירה, לרבות נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, קבלת אחריות ורישום פלילי. לשני הנאשמים רקע קשה, בעיות כלכליות והרשעות ישנות בעבירות קלות יחסית. גם נאשם 1 היה מכור לסמים. השופט מחליט על עונש כולל של 4 שנות מאסר לנאשם 1 ו-34 חודשים לנאשם 2, כאשר שני העונשים כוללים מאסר על תנאי וקנסות. הכרעת הדין מסתיימת בפירוט העונשים, לרבות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנסות, וכן אפשרות ערעור.