ב"ל 43093-12-19

תקציר

בפסק הדין נמצא כי התובעת, מזכירה שבילתה את רוב יום עבודתה בן כתשע שעות בהקלדה ובלחיצה על מחשב במשך כשבע שעות ללא הפרעה משמעותית, סיפקה ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתה לפגיעה חוזרת ונשנית שנגרמה כתוצאה מתנאי עבודתה. השופטת מקבלת את תיאורה של התובעת את תפקידיה בעבודה, שכללו מטלות הקלדה שונות ללא הפסקות ארוכות ביניהן, ומוצאת כי מטלות אלה היו מונוטוניות ברובן ולא דרשו קריאה או תכנון מקדים רב. על יסוד תשתית עובדתית זו קובעת השופטת כי ראוי להיוועץ במומחה לרפואה אורתופדית על מנת לקבוע את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין נזקיה הנטענים. חוות דעת המומחה תתבסס על שעות עבודתה של התובעת, אופי חובות ההקלדה שלה, התיק הרפואי שלה והדומיננטיות שלה ביד ימין. החלטה זו מתקבלת במסגרת תיאוריית המיקרוטראומה, המספקת בסיס משפטי צר לתביעות נפגעי עבודה שאינן נופלות לקטגוריות של מחלת מקצוע או תאונת עבודה. השופטת מדגישה את חשיבות ההבחנה בין חובות העבודה בפועל של התובע לבין התפיסה הקלאסית של עבודת מזכירות, שעשויה להיות כרוכה במשימות מגוונות יותר.