ת"א 44986-12-23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לדחייה על הסף של תביעה אזרחית. על פי פסק הדין, האמצעי הדרסטי של דחייה על הסף, המונע למעשה מבעל דין להציג את טענותיו בבית המשפט, צריך להינקט רק כמוצא אחרון. בתביעת התובע נטען כי הנתבעת, עירייה, אחראית לרשלנות המובילה לפגיעה ברכוש פרטי בתחום שיפוטה של העירייה. הנכס המדובר מתואר כשטח המשמש את הציבור הרחב, ופגיעתו של התובע הייתה תוצאה ישירה של כישלונה הנטען של העירייה להבטיח את שלום האזור. מהחקיקה ומהפסיקה הקודמת עולה כי חובת הזהירות של עירייה משתרעת על נכסים פרטיים מסוימים, ובפרט כאלה המשמשים כמרחב ציבורי. השופט קובע כי התביעה דורשת בירור עובדתי נוסף וחומר ראייתי, מה שהופך את הדחייה על הסף לבלתי ראויה במקרה זה. במקום זאת, הבירור צריך להיעשות במסגרת משפט מלא. משכך, הבקשה לסילוק על הסף נדחית, והנתבע חויב בהוצאות התובע בסך של 1,500 ₪.