ת"א 64545-03-23

תקציר

התובעים, זוג צעיר, התכוונו לרכוש את דירת הנתבע בחיפה. טרם חתימת החוזה נודע לתובעים כי המבנה סווג כמסוכן על ידי העירייה, דבר שיפגע ביכולתם לקבל משכנתא. החוזה נוסח בתנאי השעיה, וקבע כי המכירה מותנית בהסרת סיווג המבנה המסוכן. התובעים גם הסכימו לשלם את מלוא המחיר ללא ניכוי, מתוך הבנה שהסיווג יוסר. הנתבעת, שהייתה להוטה למכור, הסכימה לתנאי ויזמה תיקונים כדי לעמוד בדרישה. עם זאת, הנתבעת התחרטה, מאוחר יותר, על החלטתה וניסתה לבטל את החוזה, בטענה להטעיה והפרת חוזה על ידי התובעים. היא טענה כי הבניין מעולם לא סווג רשמית כמסוכן וכי התובעים וסוכן הנדל"ן פעלו בחוסר תום לב. עוד טענה הנתבעת כי התמורה לא הייתה מספקת וכי התובעים ובא כוחם לא העבירו לה את התשלום הראשון. בית המשפט לא מצא טעם בטענות הנתבעת. שוכנעה כי התובעים פעלו בתום לב וכי המבנה אכן סווג כמסוכן, גם אם ההליכים הפורמליים לא הושלמו. בית המשפט ציין כי הנתבעת הבינה את תנאי ההשעיה ובחרה מרצון למלא אותו על ידי מימון התיקונים בעצמה. עוד ניכר כי התובעים היו מוכנים לבצע את התשלומים כפי שסוכם, אך הנתבעת סירבה לקבלם. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל ראיה לרשלנות או עוולה מצד עורך דינם של התובעים. היא הציגה בפני הנאשם את תנאי ההשעיה ועדכנה אותה לאורך כל ההליך. גם טענות הנתבע נגד סוכן הנדל"ן נדחו, שכן הראיות הראו כי הוא פעל כשורה. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת התובעים, קיבל את תביעתם לביצוע ספציפי ודחה את תביעת הנתבע שכנגד. הנתבע חויב לשתף פעולה בהעברת הבעלות בדירה לתובעים ובפינוי המקום. הנתבע נדרש גם לחתום על מסמכים לבקשת המשכנתא של התובעים. בית המשפט פסק הוצאות לתובעים והורה לנתבעת לשלם הוצאות בסך 25,000 ₪, לצד 12,500 ₪ נוספים כל אחד למתווך ולעורך הדין כפיצוי בגין התביעה שכנגד שנדחתה.