ע"א 40389-01-11

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על הסכם פשרה הנוגע לבניית בית מגורים על חלקת קרקע בירושלים. בהסכם, בין המערערת לבין המשיבים, נקבע כי המשיבים יוכלו לנצל זכויות בנייה בלתי מנוצלות בחלקה ללא הסכמת בעלי זכויות כלשהם. כאשר צד שלישי, בארי, לו מכר המערער חלק מזכויותיו בבניין, התנגד לתכניות הבנייה של המשיבים, טענו המשיבים כי המערערת הפרה את ההסכם. בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת המשיבים, והביא את המערער לערער על ההחלטה. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי פרשנותם של המשיבים להסכם הייתה נכונה וכי המערערת אכן הפרה אותו בכך שלא קיבלה את הסכמתו של בארי. בית המשפט דחה גם את הגנת ההתיישנות של המערערת, וקבע כי הודעת הביטול של המשיבים נשלחה תוך זמן סביר. זאת ועוד, הסכימו השופטים עם דחיית טענת ההשתק השיפוטי של המערער וטענתו בדבר חלוקת נטל ההוכחה. משכך, אישר בית המשפט המחוזי את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, קיבל את תביעת המשיבים למתן פסק דין הצהרתי והורה למערערת לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.