בע"מ 46593-05-25

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בהחלטת בית המשפט העליון לדחות בקשת רשות ערעור, תוך בחינת העקרונות המשפטיים והחידושים העומדים על הפרק. **רקע המקרה והיסטוריה פרוצדורלית:** * המבקשת ביקשה רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. * החלטת בית המשפט המחוזי, מצידה, אישרה פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. * בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת המבקשת למתן פסק דין ברירת מחדל נגד המשיבים. **עקרונות משפטיים ונימוקים לדחייה:** * **תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018:** בית המשפט מפעיל במפורש תקנה זו, ומתייחס לבקשה כאל "גלגול שלישי". תקנה זו מסדירה ככל הנראה בקשות רשות ערעור שכבר נדונו ברמות ערעור נמוכות יותר, מה שמצביע על רף גבוה לבחינה נוספת. יישום תקנה זו מצביע על מדיניות של יעילות שיפוטית ומרתיע התדיינות חוזרת ונשנית. * **היעדר שאלה משפטית עקרונית:** בית המשפט קבע כי ההחלטות המקדמיות של הערכאות הנמוכות יותר נעוצות בנסיבות העובדתיות הספציפיות של המקרה. באופן מכריע, החלטות אלה לא הציגו שאלה משפטית רחבה החורגת מהאינטרסים המיידיים של הצדדים. זהו גורם מפתח בקביעה אם תיק מצדיק התערבות של בית המשפט העליון, השמורה בדרך כלל לעניינים בעלי חשיבות ציבורית או משפטית משמעותית. * **איסור עיוות דין:** בית המשפט לא מצא צורך להעניק רשות ערעור כדי למנוע עיוות דין. הדבר מצביע על כך שבהתבסס על העובדות שהוצגו, המבקש לא הוכיח כי החלטות בתי המשפט הנמוכים היו פגומות באופן כה יסודי עד כדי גרימת תוצאה בלתי צודקת. * **מהות הבקשה שנדחתה – פסק דין:** בית המשפט מצטט את סעיף 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות בהן לא תינתן רשות ערעור), התשס"ט-2009, הקובע כי החלטות הנוגעות ל"שלבי הדיון בהליך" אינן ניתנות בדרך כלל למתן רשות ערעור. דחיית בקשה לפסק דין ברירת מחדל נופלת לקטגוריה זו. זה מדגיש עיקרון לפיו פסיקות פרוצדורליות, למרות חשיבותן, לא תמיד עומדות ברף לביקורת ערעור בבית המשפט הגבוה ביותר, במיוחד כאשר הן נוגעות להתקדמות התיק ולא להכרעה סופית לגופו של עניין. * **תקדים (רע"א 7212/18 יוסף נ' פוסטיבנדר):** בית המשפט מפנה להחלטה קודמת של בית המשפט העליון, *יוסף נ' Postivander*, כדי לתמוך בנימוקיו לגבי האופי הבלתי ניתן לערעור של החלטות על פסקי דין ברירת מחדל. זה מדגים את הדבקות ב-stare decisis ואת החשיבות של פסיקה מבוססת בעיצוב החלטות שיפוטיות. * **היעדר עילה ברורה להתערבות:** בית המשפט מציין במשתמע את היעדר כל "עילה ברורה להתערבות" בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, מה שמחזק עוד יותר את הרציונל לדחייה. מכאן משתמע כי גם אם הסיווג הפרוצדורלי היה שנוי במחלוקת, המבקשת לא הצליחה להציג טיעונים מהותיים משכנעים לביטול פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. **חידושים משפטיים:** בעוד שהחלטה זו מיישמת בעיקר כללים ועקרונות פרוצדורליים קבועים למתן רשות ערעור, הפנייה הספציפית של **תקנה 148א** בהקשר של בקשת "גלגול שלישי" מסמלת מנגנון פרוצדורלי שנועד לנהל את זרימת התיקים ולמנוע ניצול לרעה של הליך הערעור. היישום הקפדני של תקנה זו, בשילוב הסיווג הברור של החלטת בית המשפט לענייני משפחה כעניין פרוצדורלי שבדרך כלל אינו נתון לערעור, מחזקים את העמדה השיפוטית בדבר שמירה על היעילות והמיקוד של סמכות הערעור של בית המשפט העליון. פסק הדין מדגיש את תפקידו של בית המשפט בבחירת מקרים בעלי חשיבות משפטית אמיתית, במקום לבחון מחדש מחלוקות עובדתיות או החלטות פרוצדורליות שגרתיות.