ה"פ 5422/06

תקציר

הקרן הקיימת לישראל אינה זכאית לקרקע באזור בית סאחור הסמוך לירושלים, לטענת העותרים. עוד הם טוענים כי לקרן אין זכות להעביר את רישום הבעלות בקרקע על שמה ומבקשים פסק דין בעניין. המשיבים טוענים, לעומת זאת, כי יש לדחות את התביעה בשל הליכים קודמים בעניין הבעלות בקרקע, וכי המבקשים לא ייהנו מהסעד המבוקש. ההיסטוריה הארוכה של ההתדיינות המשפטית סובבת סביב מכירת הקרקע, אשר המבקשים, יורשיו של המנוח יעקב דויטשר, טוענים לבעלות. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי הקרקע נמכרה לצדדים שלישיים בשנת 1943, ולימים הפכה לרכוש הקרן הקיימת לישראל. בית המשפט מסכים עם המשיבים ודוחה את התביעה, תוך הסתמכות על השתק ופסיקה קודמת. פסק הדין גם פוסק הוצאות למשיבים, לאור ההליכים המיותרים והממושכים שיזמו המבקשים. החלטה זו, המבוססת על נסיבותיו הספציפיות של המקרה, מדגישה את העיקרון לפיו ההתדיינות חייבת בסופו של דבר להסתיים, ומחזקת את מושג ההשתק, ומבטיחה כי פסקי דין של בתי המשפט לא יאותגרו שוב ושוב ללא סיבה מוצדקת.