רע"א 4532/19

תקציר

לאחר בחינת הבקשה ותגובת העירייה, הוחלט להתייחס לבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, בשל שאלות כלליות בדבר פרשנות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים וסעיף 119א(א)(2) לפקודת מס הכנסה. הערעור התקבל משום שהעירייה ביקשה להטיל על אדם חוב בגין ארנונה של חברה פרטית, דבר שנקבע כי אינו ראוי. סעיף 8(ג) מאפשר לרשות מקומית לגבות מס מבעל שליטה בהתקיים תנאים מסוימים. אלה כוללים את היותו נכס שאינו למגורים, בבעלות חברה פרטית, עם חוב ארנונה סופי שלא שולם, ומתקיימים תנאים ספציפיים בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה. עם זאת, העירייה טענה באופן שגוי לפרשנות תכליתית להחלת הסעיף על אדם פרטי, טענה שנפסלה בשל לשון חוק ברורה והשפעות אפשריות על זכויות יסוד. בית המשפט מצא כי הנסיבות המיוחדות בסעיף 119א(א)(2) לעניין העברת פעילות החברה לגוף אחר אינן חלות שכן הן חלות על העברות חברה, ולא על העברות פרטניות. הערכאה הנמוכה יותר לא התייחסה לסוגיות אלה, דבר המחזק את נחיצות הערעור. בנוסף, בית המשפט המחוזי סיווג באופן שגוי את המבקשת כבעלת שליטה, למרות חוסר מעורבותה בחברה, בניגוד לממצאים שיפוטיים קודמים. לפיכך התקבל הערעור, תוך שהוא מחזיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום ופוסק למבקש הוצאות בסך 5,000 ₪.