ע"א 1537/06

תקציר

עיריית תל אביב-יפו ערערה על פסק דינה של בית המשפט המחוזי לטובת המשיב, מנחמי, בעניין אגרות והיטלים עירוניים שהוטלו על אדמתה בכפר שלם. מנחמי טען כי העירייה אינה רשאית לגבות אגרות אלה מאחר שלא ביצעה את העבודות הרלוונטיות. בית המשפט המחוזי פסק לטובתה של מנחמי, אך הוגש נגדה ערעור בעילה של איחור בהגשה, שנדחה. הערעור בפני בית המשפט העליון דן בטענת העירייה כי היה על בית המשפט לפסוק לטובתם באשר לחוקיות החיובים, כי ההשבה צריכה להיות נוגעת רק לרכיב הקרקע, וכי יש לשקול טענת קיזוז. בית המשפט העליון דחה את טענתה הראשונה של העירייה, שכן לא הביאה ראיות להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי, וכן דחה את ניסיונו של מנחמי להביא ראיות חדשות. עם זאת, היא קיבלה את טענתה השנייה של העירייה, וקבעה כי יש להחזיר למנחמי רק את רכיב הקרקע באגרות, שכן רכיב הבנייה הוטל כדין. הטענה השלישית בדבר הקיזוז הוחזרה להכרעת בית המשפט המחוזי. לבסוף, הורה בית המשפט העליון כי מנחמי יחזיר לעירייה את רכיב הבנייה, כי שני הצדדים יבהירו את הסכום שיוחזר, וכי לא יהיה צו להוצאות בבית המשפט העליון.