תא"מ 40041-04-17

תקציר

רכבו של התובע נפגע מרכבו של הנתבע, והתובעים דרשו פיצוי בגין הנזק שנגרם בתאונה. עם זאת, השופט דחה את התביעה בשל אי הצגת ראיות מספקות על ידי התובעים למחיר המכירה של רכבם, שנמכר זמן קצר לאחר התאונה. השופט קבע כי כאשר רכב נמכר לאחר תאונה, נתוני המכירה, ובמיוחד המחיר, הם קריטיים בקביעת הפיצוי לו זכאים התובעים, שכן הם מצביעים על ירידת ערך הרכב בפועל. השופטת פירטה את הנסיבות בהן ניתן לתרץ את הימנעותם של התובעים מלהציג את ראיות מחיר המכירה, כגון התנהלות פרוצדורלית רשלנית או חוסר מודעות לחשיבות שימור הראיות. עם זאת, במקרה זה, בחירתם המודעת של התובעים שלא להציג את הראיות הקיימות, יחד עם התנהלותם המפוקפקת לאורך המשפט, הובילו את השופט למסקנה כי הראיות, אם היו מוצגות, היו פועלות נגדם. יתרה מכך, הדגישה השופטת כי על התובעים מוטל הנטל להוכיח את נזקם, שכלל את מחיר המכירה, אך לא עשו כן כראוי. גם טענת התובעים כי הנתבעת לא חלקה על הנזק שאומד על ידי השמאי נדחתה, שכן הנתבעת לא נמסרה לה פירוט מחיר המכירה ולא הגישה חוות דעת שכנגד. בסופו של דבר החליטה השופטת כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, ותביעתם לפיצויים נדחתה. השופטת ציינה כי תוצאה זו אינה נוחה לתובעים, אך התנהלותם לא הותירה מקום להחלטה אחרת. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, וניתנה לתובעים זכות ערעור של 45 יום לבית המשפט המחוזי.