ע"פ 3063/19

תקציר

הערעור נדחה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער, שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה במהירות מופרזת ושיבוש הליכי משפט. המערער התנגש בקטינים על אופניים, וכתוצאה מכך נהרג אדם אחד. המערער טען כי על בית המשפט לפסול עצמו בשל חשיפה לראיות שעלולות להיות בלתי קבילות שהגיש הקטין המעורב, אשר עתר ללא הצלחה לתקן את כתב האישום באישומים חמורים יותר וביקש שלא להעיד בטענה לאובדן זיכרון. בית המשפט שמר על משוא פנים וסירב לפסול את עצמו, תוך שהוא מדגיש כי רק ראיות רלוונטיות מכתב האישום שהוגש ישפיעו על הליכיו. המערער טען כי חשיפה זו לראיות עלולה להטות את משפטו, תוך שהוא מצטט חוות דעת מומחים וצילומים שהגיש הקטין כבעייתיים. המשיב טען מנגד כי אין בהחלטות פרוצדורליות הנוגעות להיקף חקירת העדים בסיס לפסילה. בית המשפט הבוחן הגיע למסקנה כי הראיות שנצפו אינן עומדות ברף "המסה הקריטית" המחייבת פסילה ואינן רלוונטיות לאישומים הנוכחיים. מאחר שלא נעשו שינויים בכתב האישום, והשלב הפרוצדורלי כלל רק ראיות רלוונטיות לאישומים הקיימים, הערעור לא היה מוצדק. בית המשפט גם לא מצא טעם משכנע להתייחס לערעור למראית עין של צדק וקבע כי דיון בפסילה אינו מחייב שיקולי מעמד מפלגתי. פסק הדין אישר מחדש את חוסר משוא הפנים של הערכאה הנמוכה יותר, ובסופו של דבר דחה את הערעור ב-23 במאי 2019.