רע"א 1531/08

תקציר

המשיב מתנגד לערעור העותר בטענה שאין בו עילה לערעור שני ודינו להידחות. טענות העותר, המופנות בעיקרן כנגד קביעותיו העובדתיות של ראש לשכת ההוצאה לפועל, אינן נתמכות בראיות. לטענת המשיב, ראש לשכת ההוצאה לפועל קיבל החלטות מבוססות, והעותר הסכים במשתמע להרחבת החזית והסכים לדיון בעניין. בנוסף, טוען המשיב כי העותרת נדרשה על פי דין לשלם את יתרת החוב החל מחודש מאי 2005, עת הוטל צו העיקול על כספו של המשיב. בית המשפט מקבל את טענות המשיב ודוחה את בקשת הערעור. עניינו של העותר כבר נדון פעמיים, והבקשה אינה מעוררת שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לאינטרסים האישיים של הצדדים, כנדרש בערעור שלישי. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי טענה שלא נטענה על ידי צד מהווה שינוי מראית עין, דבר שבדרך כלל אינו מותר. עם זאת, מאחר ונמסר למבקש על האפשרות לחייב אותו במלוא החוב וניתנה לו הזדמנות להתייחס לסוגיה במהלך הדיון, בית המשפט אינו מוצא פגם בהחלטת מנהל ההוצאה לפועל להטיל על המבקש את האחריות לחוב. החלטת בית המשפט שלא להתערב בממצאים העובדתיים והמהימנים של הערכאה הנמוכה נתמכת אף על ידי שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי ודחייתו את טענות העותר לגופן. חובת העותרת לפרוע את החוב מתוארכת לחודש מאי 2005, כפי שהיה קורה אילו התגובה לצו העיקול הייתה משקפת נאמנה את המציאות. בקשת הערעור נדחית, והעותר נושא בשכר טרחת עורך דינו של המשיב בסך 10,000 ₪.