ת"א 44125-09-17

תקציר

התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעים בגין מות בעלה באתר עבודה בסנגל. התובעת דרשה לפצות על הנזק שנגרם עקב מות בעלה. הנתבעים טענו כי המנוח לא היה עובד אלא קבלן משנה, והתכחשו לכל חובה לערוך עבורו ביטוח. לא הובאו ראיות ישירות לנסיבות שהובילו למוות, אך בית המשפט קיבל את גרסת התובע לפיה נפל מגובה עקב רשלנות הנתבע. עוד קבע בית המשפט כי יש להחיל את הדין הישראלי לבחינת החבות, והנתבעת לא הוכיחה כי פעלה ללא רשלנות. למרות שהמנוח לא היה עובד, הוא נשלח לייצג את הנתבעת והיה עליו לדאוג לבטיחות הפיגומים. לפיכך, בית המשפט ייחס למנוח 20% אשמה תורמת. בית המשפט מצא שתי פוליסות ביטוח תקפות המכסות את הנזק, האחת לחבות מעבידים והשנייה לחבות צד ג'. סכום הפיצוי הכולל חושב על סך של 3,171,940 ₪, שהופחת לסכום של 2,287,152 ₪ בשל אשמתו התורמת של המנוח. עם זאת, פיצוי המוסד לביטוח לאומי בסך 3,514,192 ₪ הגביל את פיצוי התובעים ל-24,161 ₪. לבסוף התקבלה התביעה, והנתבע חויב לפצות את התובעים. כמו כן חויב הנתבע בתשלום שכר טרחת התובעים והוצאותיהם.