רע"א 98/03

תקציר

במקרה שהוצג בפני בית המשפט העליון, ביקשו המבקשים פיצוי בגין פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים מהמשיבים, לצד סעד זמני, לרבות צו מניעה במעמד צד אחד. תחילה נתן בית המשפט המחוזי צו מניעה זמני כנגד המשיב, המותנה ב"ערבות בנקאית אוטונומית" בסך 125,000 ₪ וב"ערבות עצמית" מהמבקשים. לאחר דיון נוסף, ביטל בית המשפט את צו המניעה והורה על חילוט הערבות הבנקאית בסך 62,500 ₪ לטובת המשיב, בנימוק של חוסר תשתית ראייתית לטענת זכויות היוצרים של המבקשים. המבקשים ערערו וטענו נגד החילוט בטענה כי הוא סותר הליכים משפטיים בשל היעדר נזק מוכח. בית המשפט העליון הדגיש כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, חילוט בטוחות מחייב הוכחת נזק או הוצאות שנגרמו לו, ובית המשפט חרג שלא כדין מסכום הפיקדון המותר בסך 50,000 ₪. נמצא כי בית המשפט המחוזי לא הבהיר את סיווגה של הערבות הבנקאית כבטוחה ולא בחן אם טענות הנזק עומדות ברף הראייתי המינימלי. משכך, ביטל בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין החילוט, והותיר את התיק לבחינה מחודשת בשאלה האם הערבות הבנקאית עומדת כבטוחה וקבע את הסכום המתאים, תוך חיוב המשיב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המבקשים.