ע"א 9648/16

תקציר

בפסק הדין שסוכם, בית המשפט אישר במידה רבה את החלטות בית המשפט קמא, אך ערך התאמות ספציפיות בנוגע לזכאות לשכר טרחה למשרד עורכי הדין המעורב, במיוחד בכל הנוגע להליכים מול עיריית טייבה. המחלוקת העיקרית נסובה סביב חילופי מיילים ופרשנות או גיבוש סופי של הסכם עמלות. בית המשפט הדגיש את אחריותו של עורך הדין לנסח בבירור הסכמי שכר טרחה, וציין כי אי בהירות צריכה לפעול נגד האינטרס של עורך הדין. בהליכים מול עיריית ראש העין, הסכים בית המשפט קמא עם בית המשפט קמא כי שכר טרחת המשרד לא יכלול הוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט שנועדו לשפות את הלקוח. באשר לתביעה שכנגד, היעדר קבלה ברורה של הלקוח הביא את בית המשפט לאשר את דחייתו של בית משפט קמא את תביעת המשרד לשכר טרחה נוסף. לגבי עיריית פתח תקווה לא מצא בית המשפט בסיס להעלאת שכר הטרחה מעבר למה שפסק בית משפט קמא; גם טענות להארכת הזכאות לשכר טרחה על בסיס שיתוף פעולה מתמשך נדחו מחוסר ראיות. עם זאת, בנוגע להליכים בעיריית טייבה, בית המשפט מצא כי הצעת הפחתה של 8% לא התקבלה, מה שזיכה את המשרד בשכר טרחה של 12%, שכן התנאים להפחתת שכר הטרחה לא התקיימו. כתוצאה מכך גדל שכר הטרחה המגיע למשרד בגין ההליכים בטייבה, והוצאות המשפט קמא שנפסקו ללקוח הופחתו מ-85,000 ₪ ל-20,000 ₪. פסק הדין קרא לשני הצדדים לשאת בהוצאותיהם, דבר המשקף דבקות בעליונותם של הסכמים משפטיים ברורים.