ב"ל 74178-05-23

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין ב"ל 74178-05-23 **בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, 1 בספטמבר 2025** **מבוא** פסק דין זה עוסק בתביעתו של רופא שיניים, מר סלווין זאר, להכרה בפגיעות בצוואר ובכתפיים כפגיעות עבודה, על דרך של מיקרוטראומה, מכוח סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. בית הדין דחה את התביעה, תוך התבססות על היעדר תשתית עובדתית מספקת להוכחת רכיביה של תורת המיקרוטראומה. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בפסיקה** 1. **תורת המיקרוטראומה – הגדרה ותכלית:** * בית הדין מדגיש כי תורת המיקרוטראומה מהווה "פיקציה משפטית" שנועדה לגשר על פער חקיקתי ולאפשר הכרה בפגיעות הנגרמות לעובדים כתוצאה מעבודתם, כאשר אלו אינן נופלות בגדר תאונת עבודה במובנה הקלאסי או מחלת מקצוע. * עם זאת, בית הדין מבהיר כי אין בתורת המיקרוטראומה כדי להרחיב באופן גורף את מעגל הזכאים להכרה. הכרה בפגיעה מכוח מיקרוטראומה מחייבת עמידה במבחנים מחמירים, וזאת כיוון שתורת המיקרוטראומה מוגבלת על ידי ההגדרה הבסיסית של "תאונה" בחוק, ועל כן כל פגיעה זעירה חייבת לעמוד בפני עצמה במבחן זה (סעיף 9 לפסק הדין). 2. **דרישות הוכחה לתשתית עובדתית של מיקרוטראומה:** * **תנועות חוזרות ונשנות:** כדי לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, על התובע להוכיח כי הוא מבצע תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף. * **רצף בביצוע התנועות:** בנוסף, יש להוכיח קיומו של רצף בביצוע התנועות, המשתרע על פני פרק זמן משמעותי או פרקי זמן משמעותיים בשגרת העבודה (סעיף 10 לפסק הדין). * **הבחנה בין תנוחה לתנועה:** בית הדין מחזק את הפסיקה הקיימת, וקובע כי כאשר מדובר בתנוחת עבודה (מנח) ולא בתנועה, הדבר אינו עולה כדי תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה. זאת, גם אם מדובר בתנוחה העלולה לגרום ללחץ או מאמץ על איבר מסוים לאורך זמן. ההבחנה בין תנוחה לתנועה חוזרת ונשנית היא קריטית (סעיף 11 לפסק הדין). 3. **יישום עקרונות המיקרוטראומה למקצוע רופא השיניים:** * בית הדין מכיר בכך שמקצוע רופא השיניים עשוי להיות כרוך בתנוחות ומעמסים מסוימים, אך מדגיש כי עצם היות המקצוע כזה אינו מבסס או שולל אוטומטית הכרה בפגיעה. נדרשת הוכחה קונקרטית של תשתית עובדתית בנסיבות הספציפיות של כל מקרה (סעיף 12 לפסק הדין). * **מנח הצוואר:** בית הדין קובע כי פיתול וסיבוב של הצוואר לכיוון המטופל וכלי העבודה, לצורך החלפתם, משקפים מנח לא נוח ולא תנועות חוזרות ונשנות. התיאור של עבודת רופא השיניים כסדרה מתמשכת של פעולות כיפוף, הטיה, הזדקפות וסיבוב של הצוואר אינו עולה בקנה אחד עם הסטטיות הנדרשת לביצוע פרוצדורה מדויקת. גם אם התובע נדרש לבצע סיבוב של הצוואר, הרי שבמהלך הפעולה המבוצעת בפיו של המטופל, מנח הצוואר נותר סטטי. בית הדין מדגיש כי אין להפוך מנח לתנועה חוזרת ונשנית, וכי אין להרחיב את תורת המיקרוטראומה כך שתכלול תנוחה באמצעות הפסיקה (סעיפים 23, 24, 25 לפסק הדין). * **עומס על הכתפיים:** בית הדין מתקשה להבין את הקשר בין טענת התובע למאמץ יתר בחגורת הכתפיים, הכולל הרמתן מעל גובה השכם, לבין אופן ביצוע הטיפולים בפועל. ההתאמה של תנוחת הגוף לעבודה, הכוללת נטייה לכיוון כתף נמוכה יותר, אינה מעידה על מאמץ יתר בשתי הכתפיים. בית הדין סבור כי ההתייחסות לתנועות הכתפיים נעשתה על דרך ההפרזה. מנח הכתפיים במהלך הטיפול הוא מנח עבודה סטטי, ואינו כרוך בהרמתן לאורך זמן מעל לגובהן באופן מאומץ. גם אם התובע מרים את ידיו, הטיפול עצמו מבוצע במטופל השוכב מתחתיו, ולכן מדובר בעיקרו של דבר בתנוחת רכינה (סעיפים 26, 27, 28 לפסק הדין). 4. **נטל הוכחה מוגבר לעצמאים:** בית הדין מציין כי התובע הינו עובד עצמאי, ולכן מוטל עליו נטל הוכחה מוגבר להוכיח כי פגיעתו אירעה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו (סעיף 5 לפסק הדין). 5. **מהימנות התובע:** בית הדין מתרשם כי התובע ניסה להתאים את תיאור התנועות שהוא מבצע במהלך עבודתו למודל של תנועות זעירות חוזרות ונשנות או סיבובים חוזרים ונשנים, וזאת באופן המעורר ספקות לגבי מהימנות גרסתו (סעיף 29 לפסק הדין). 6. **פרשנות טבלאות ונתונים:** בית הדין התייחס לטבלת הטיפולים שצירף התובע. נקבע כי ההשוואה בין משך הטיפול למספר "הכניסות והיציאות" יוצרת רושם של עבודה תזזיתית תמידית, תוך התעלמות מהסטטיות הנדרשת בפרוצדורה רפואית. נתונים אלו אינם מתיישבים עם מורכבות העבודה ועם החובה לבצע פרוצדורה רפואית הדורשת דיוק ומומחיות. כמו כן, בית הדין העיר על העמודה "כלי עבודה" בטבלה, שבה צוינו גם חומרים ופעולות, מה שעלול ליצור רושם מוטעה (סעיפים 19, 20, 21 לפסק הדין). 7. **העדר מינוי מומחה רפואי:** לאור היעדר תשתית עובדתית מספקת, בית הדין לא מצא לנכון למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לפגיעות הנטענות. **חידושים משפטיים בפסק הדין:** * **הדגשת ההבחנה בין מנח לתנועה:** פסק הדין מחזק ומחדד את ההבחנה המרכזית בין "מנח" (תנוחה) לבין "תנועה חוזרת ונשנית" לצורך קיומה של עילת המיקרוטראומה. הדבר מקבל משנה תוקף בהקשר של מקצועות הדורשים תנוחות סטטיות מסוימות, כגון רפואת שיניים. * **פרשנות מחמירה של "תנועות חוזרות ונשנות" במקצועות מורכבים:** בית הדין מראה גישה פרשנית מחמירה לגבי המושג "תנועות חוזרות ונשנות" במקצועות כמו רפואת שיניים, שם הפרוצדורה הרפואית דורשת דיוק ומורכבות. ה"תנועות" הנטענות אינן יכולות להתעלם מהסטטיות הנדרשת בעת ביצוע הפרוצדורה עצמה. * **הערכה ביקורתית של נתונים המוצגים על ידי התובע:** פסק הדין מציג גישה ביקורתית לנתונים המוצגים על ידי התובע, ובפרט לטבלאות המפרטות את אופי העבודה. בית הדין בוחן האם הנתונים אכן משקפים את המציאות ואת הדרישות המקצועיות. * **חשיבות התאמת התנוחה לגוף:** בית הדין מתייחס לאפשרות להתאים את תנוחת העבודה באמצעות אביזרים (כיסא מתכוונן, מגש בעל זרוע) ומראה כי יכולת זו עשויה להצביע על כך שהתנוחה נועדה לאפשר עבודה נוחה יותר, ולא בהכרח כרוכה במאמץ יתר אבנורמלי. **סיכום** בית הדין דחה את תביעתו של התובע להכרה בפגיעות בצוואר ובכתפיים כפגיעות עבודה על דרך של מיקרוטראומה. ההחלטה התבססה על היעדר תשתית עובדתית מספקת להוכחת הדרישות המהותיות של עילת המיקרוטראומה, לרבות קיומן של תנועות חוזרות ונשנות ורצף בביצוען, והבחנה בין מנח עבודה סטטי לתנועה דינמית. בית הדין הדגיש את הצורך בהוכחה קונקרטית של התנאים הנדרשים, ולא הסתפק בתיאורים כלליים של אופי העבודה, במיוחד נוכח אופייה של תורת המיקרוטראומה כחריג שבידי הפסיקה.