מ. מקרקעין 401-05-20

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעת בדבר זכויות הקניין בדירה והצמדתה (שטח חניה) בהתבסס על הרישום בטאבו והתקנון המוסכם. למפקח על רישום מקרקעין אין סמכות לתקן את צו רישום המקרקעין באופן שיפוטי. הדירה ושטח החניה שלה, כפי שנרשמו, אינם "פיקציה רישום" שכן הדירה קיימת פיזית. השימוש בפועל בקרקע בבית המשותף ובשטח החניה מכוסה ברישיון מקרקעין, שהוא היתר משתמע שהתובע יכול לבטל בכל עת. לפיכך, ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעים לחנות בחניון הסמוך לדירתו של התובע. השימוש בקרקע לחניה חייב להיות בהתאם לתוכנית הבית המשותף. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם המשפטיות, אך הנתבעים ישלמו לתובע 5,000 ₪ כהוצאות משפט, שמועד פירעונן יהיה בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים.