בג"צ 5638/23

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט דחה את העתירה בשל מספר גורמים מרכזיים. העותר בנה מבנה ללא היתר מתאים, תוך שלא עמד בדרישות החוק המהותיות, שכבר הצדיקו את דחיית העתירה על הסף. בית המשפט ציטט תקדימים המצביעים על כך שכוונה להגיש בקשה להיתר לאחר הבנייה אינה יכולה לתקן ליקוי ראשוני זה. היעדר היתר בנייה, אופיו הלא נייד של המבנה וסיווגו כ"מבנה חדש" תמכו עוד יותר בחוקיותו של צו הסילוק שהוציאה הרשויות. העותרת לא חלקה על עובדות אלה ולא הצליחה להוכיח כי הוראת הסילוק הפרה תנאי דין כלשהו. בנוסף, אישור בנייה רטרואקטיבי פוטנציאלי אינו ראוי בהתחשב בכך שמטרת הצו למנוע עקיפה משפטית. טענות העותר בדבר בורות בנוגע לאזור איסור הבנייה או הפרות לכאורה של המשפט הבינלאומי נדחו, תוך התייחסות לעמדות משפטיות מבוססות. גם טענה לאכיפה בררנית נדחתה בשל היעדר ראיות. משכך, הציע בית המשפט לדחות את תביעת העותרים ואת סעד הביניים, תוך שהוא מורה להם לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים בסך 2,000 ₪. השופטים ר' רונן וא' גרוסקופף הסכימו עם פסק דינו המפורט של השופט ד' מינץ, וקיבלו את ההחלטה סופית ביום 10.8.2023.