פ"ל 625-09-16

תקציר

השופט מוצא את הנאשם אשם בנהיגה תחת השפעת סמים. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים. ראשית, השופט קובע כי הדרישה מהנאשם למסור דגימת שתן הייתה חוקית, שכן למשטרה היה חשד סביר כי הנאשם נהג תחת השפעה, בהתבסס על מידע מודיעיני שקיבל. עוד קובע השופט כי ציר הזמן של האירועים שהציגה התביעה מדויק, וכי דגימת השתן הושגה כדין לאחר שהנאשם הובא לתחנת המשטרה. כמו כן, השופט שבע רצון מההליך שנוקט המכון לבדיקות פורנזיות, שם נבדקה דגימת השתן, ורואה בו הליך מסודר ועקבי. נלקחת בחשבון גם חוות דעתו של עד התביעה, שהעיד על ממצאי בדיקת השתן. לדברי העד, כמות חומצת החשיש שנמצאה בדגימת השתן של הנאשם מעידה על שימוש פעיל בקנאביס. עוד מציינת השופטת כי עדותו של הנאשם עצמו מאשרת את אשמתו, שכן הוא הודה בשימוש קבוע בקנאביס, לרבות בבוקר מעצרו. השופט מגיע למסקנה כי התביעה הביאה די ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר וגוזר את דינו בגין נהיגה בשכרות כפי שהואשם בכתב האישום.