ת"א 19919-08-11

תקציר

התובע, קבלן משנה, תבע את הנתבע, קבלן ראשי, לתשלום תמורה בגין עבודות שבוצעו בשלושה פרויקטים. הנתבעת טענה כי התמורה בגין העבודה שביצעה התובעת הייתה תלויה בקבלת תמורת הלקוח, על בסיס סעיף "גב אל גב" בהסכם בין הצדדים. בית המשפט קבע כי הסעיף אינו פוטר את הנתבע מתשלום לתובע כאשר הנתבע לא קיבל תשלום מהלקוח משיקוליו של הנתבע עצמו. לפיכך, נדחתה טענת הנתבע. באשר לפרויקט הראשון, פרויקט הנתיב הרביעי, קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובע 374,969.70 ₪ עבור עבודות נוספות ו-140,745 ₪ עבור עבודות בר חוזיות. דרישת התובעת לתשלום בסך 300,000 ₪ בגין עבודה חריגה והפרשי הצמדה בסך 771,497 ₪ נדחתה מאחר שהתובעת לא הביאה ראיות מספיקות. בהתחשב בכך שהצדדים הסכימו כי התובעת חייבת 86,511 ₪ בגין פרויקט זה, יתרת התשלום עמדה על 515,715 ₪. בפרויקט ראשון לציון דחה בית המשפט את תביעת התובעת לתשלום בסך 920,930 ₪ עבור עבודות נוספות, הוצאות תקורה בסך 278,731 ₪ בגין עיכובים בפרויקט ו-62,271.88 ₪ בגין תיקון נזקים מאחר והתובעת לא הביאה ראיות מספיקות. בית המשפט דחה גם את תביעת הנתבעת לקיזוז עלות החומרים והציוד שסופקו לתובע, וכן את טענת הנתבעת לניכוי הסכום שקיבלה התובעת ביתר. דרישת התובעת לפרויקט זה נדחתה אפוא במלואה. באשר לפרויקט ברמת קיבל בית המשפט באופן חלקי את דרישת התובעת לסך של 470,000 ₪ עבור תיקון קו מתח עליון, וקבע כי התובעת זכאית ל-250,000 ₪. תביעת התובעת על סך 268,676 ₪ בגין תיקון נזקים שנגרמו על ידי צד ג' התקבלה. גם התביעה על סך 317,000 ₪ בגין עבודות תאורה התקבלה באופן חלקי, ובית המשפט קבע כי התובעת זכאית ל-138,430 ₪. בית המשפט דחה את תביעת הנתבעת לקיזוז בפרויקט זה. לפיכך, יתרת התשלום לפרויקט ברמת עמדה על 657,106 שקל. בסיכומו של דבר, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 1,172,821 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל. כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע בסך 36,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 73,000 ₪.