רע"א 2007/19

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס המידע שסופק בלבד: **רקע משפטי:** התיק עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין פשיטת רגל. המבקשת, קרן כהן, מבקשת לבטל את הליך פשיטת הרגל של גרושה, משה אושיק גנץ (להלן: "המשיב 1"), ולחילופין, לעכב העברת כספי פיצויים שזכה בהם המשיב 1 בתביעת נזיקין. **העובדות הרלוונטיות:** * הזוג התגרש, ובמסגרת הסכמות הגירושין, נחתמה הוראה בלתי חוזרת על ידי המשיב 1, לפיה בא כוחו יעביר חלק מכספי הפיצויים שיקבל מהתביעה הנזיקית לחשבונם המשותף ולחשבון הפרטי של המבקשת. * כמו כן, המבקשת ערבה להלוואה משותפת. * המשיב 1 נקלע לחובות ונפתח נגדו הליך פשיטת רגל. * המבקשת הגישה תביעת חוב בהליך פשיטת הרגל, ובהמשך ביקשה לבטל את ההליך בטענה לחוסר תום לב של המשיב 1. * בית המשפט העליון (במסגרת ערעור אחר) קבע כי חלק מכספי הפיצויים יועבר למשיב 1 לצורך צרכים רפואיים, כאשר חלק אחר יעוכב. * בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מושא הערעור, דחה את בקשת המבקשת לקבוע דיון בבקשתה לביטול הליך הפש"ר, וכן דחה את בקשתה לעיכוב העברת הכספים לידי המשיב 1. **ניתוח משפטי – עקרונות וחידושים:** 1. **מעמד ההוראה הבלתי חוזרת והמחאת זכות:** * **העיקרון:** השאלה המרכזית שעולה מההחלטה נוגעת למעמדה של הוראה בלתי חוזרת שנחתמה על ידי חייב, המורה לבא כוחו להעביר כספים. המבקשת טענה כי זו מהווה המחאת זכות המקנה לה עדיפות על פני נושים אחרים, וזאת עוד לפני הליכי פשיטת הרגל. * **החידוש/הפרשנות:** בית המשפט העליון (בג"צ גרוסקופף) מבהיר כי **הוראה המופנית לבא כוחו של הנושה (המשיב 1), אינה עולה ככלל כדי המחאת זכות**. המחאת זכות, על פי הפסיקה והספרות המשפטית, כרוכה בדרך כלל בהפניית הוראת התשלום כלפי החייב (הנתבע בתביעת הנזיקין). במקרה זה, ההוראה הופנתה לבא כוחו של המשיב 1, אשר תפקידו היה לשמש כ"צינור" לקבלת הכספים. * **השלכה על חדלות פירעון:** מכיוון שהוראה זו אינה נחשבת להמחאת זכות, זכויות המבקשת על פי הוראה זו לא עברו אליה קודם לפתיחת הליכי חדלות הפירעון. כתוצאה מכך, הזכות לקבלת הפיצויים נותרה חלק ממסת הנכסים של פושט הרגל (המשיב 1). 2. **סמכות בעניין כספי הפיצויים בהליכי חדלות פירעון:** * **העיקרון:** כאשר נפתחים הליכי פשיטת רגל, זכותו של החייב לקבלת כספים, לרבות פיצויים, עוברת לבעל התפקיד (הכונס הרשמי או המנהל המיוחד) עם מתן צו הכינוס. * **החידוש/הפרשנות:** בית המשפט העליון מחזק את ההלכה כי **הסמכות להורות מה יעשה בכספי הפיצויים נתונה לבעל התפקיד ולבית המשפט של חדלות פירעון, ולא לנושים באופן פרטני**, במיוחד כאשר אין מדובר בהמחאת זכות כדין. * **היישום במקרה זה:** מאחר שהסמכות נתונה לבית המשפט של חדלות פירעון, והמנהל המיוחד והכונס הרשמי הביעו הסכמה להעברת חלק מהכספים למשיב 1 (לצרכים רפואיים, בהתאם להחלטת בית המשפט העליון), ובית המשפט המחוזי אישר זאת, הרי שלא היה מקום להתערבות של בית המשפט העליון. 3. **סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור:** * **העיקרון:** תקנות סדר הדין האזרחי (ובפרט צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009) מגבילות את האפשרות לערער על החלטות מסוימות, אלא ברשות. * **החידוש/הפרשנות:** בית המשפט העליון מצביע על כך ש **בקשות הנוגעות לקביעת מועדי דיון ושינויים בהם הן מסוג ההחלטות שעל פי רוב לא תינתן עליהן רשות ערעור**. * **היישום במקרה זה:** בקשת המבקשת לקבוע דיון בבקשתה לביטול הליך פשיטת הרגל נדחתה על הסף. זאת, גם משום שהמשיבה לא סתמה את הגולל על הבקשה, אלא אפשרה למבקשת לחדשה במועד מאוחר יותר. 4. **חוסר תום לב בהליכי חדלות פירעון:** * **העיקרון:** פתיחה בהליך חדלות פירעון בחוסר תום לב, כגון במטרה להתחמק מחובות, עשויה להוביל לדחיית הבקשה או לביטול ההליך. * **החידוש/הפרשנות:** בית המשפט המחוזי, בהחלטתו, קבע כי אין מקום לדון בטענות חוסר תום הלב בשלב זה, אלא לאחר שתוצג התמונה המלאה, וכי המבקשת תוכל לחדש את בקשתה לאחר מתן פסק הדין בערעור בתביעת הנזיקין. בית המשפט העליון תומך בכך, ומציין כי בית המשפט המחוזי לא סתם את הגולל על הבקשה. **מסקנה:** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, הן בעניין ביטול הליך הפש"ר והן בעניין עיכוב העברת הכספים. ההחלטה מדגישה את ההבחנה בין הוראת תשלום לבא כוח החייב לבין המחאת זכות, ואת הכללים החלים על ניהול כספי הפיצויים בהליכי חדלות פירעון. כמו כן, היא מצביעה על המגבלות החלות על זכות הערעור בנוגע להחלטות בנוגע למועדי דיון.