בר"מ 2317/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. החלטה זו מתייחסת לערעור שהגיש אזרח סודני מדרפור, שנכנס לישראל באופן בלתי חוקי בשנת 2010 והגיש בקשה למעמד פליט בשנת 2016. המבקש קיבל בעבר רישיון שהייה זמני של מבקר וחיפש פתרון ארוך טווח בזמן שבקשתו תלויה ועומדת. בית הדין לעררים בירושלים פסק תחילה לטובת המבקש, והעניק לו היתר א/5, אשר יוארך מדי שישה חודשים עד להכרעה סופית בבקשת המקלט שלו. עם זאת, רשות האוכלוסין וההגירה (המשיבה) ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי ובמקביל ביקשה סעד זמני. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה לסעד זמני, תוך שהוא מסתמך על החלטות שופטים אחרים במקרים דומים ועל היעדר פגיעה משמעותית במשיב אם המצב הקיים יישמר. לאחר שבחן את העניין, דחה בית הדין לערעורים את בקשת רשות הערעור, בנימוק של היקף התערבותו המצומצם בהחלטות על סעדים זמניים ובהתחשב בפסקי דין אחרים הקשורים לכך. עוד ציין בית המשפט כי הסכמת המשיב, שנקבעה בהחלטה נפרדת של בג"ץ, תבטיח את תוקפו של ההיתר הנוכחי של המבקש ללא צורך בחידושים תכופים. משכך, המצב הקיים ייוותר על כנו, ובקשת רשות הערעור נדחתה.