ת"א 60557-01-13

תקציר

בפסק דין זה התגלע סכסוך בין שני שותפים עסקיים, התובע יעקב סייג והנתבע יוסף אדרי, שהיו בעלים משותפים של שתי חברות הסעות. הסכסוך הוביל להסכם חתום להעברת מניות, המקנה לתובע זכות ראשונה לרכוש את מניות הנתבע בסכום מוגדר. עם זאת, התובעת לא עמדה במועד התשלום ואישרה לנתבעת לפעול בהתאם. בהמשך התגלעה מחלוקת על התמורה עבור המניות, כאשר התובע טען כי הנתבעת חייבת לו סכום מסוים על פי החוזה. בית המשפט בחן את טענות הנתבעת לקיזוז ומצא כי רק חלקן היו מוצדקות. נקבע כי הנתבע לא הוכיח את טענותיו בדבר הניכויים ששילם מהתמורה. משכך, קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 223,871 ₪ ביתרת התמורה עליה הוסכם בחוזה. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 160,266 ₪ כמס על העסקה, בסך כולל של 384,137 ₪. התובע ביקש גם לחייב את רואה החשבון והנאמן אברהם עומר, בטענה שפעל יחד עם הנתבעת לנשל אותו מהחברות. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי עומר לא ניצל את ייפוי הכוח ולא העביר מניות כלשהן, ולכן לא ניתן להטיל עליו אחריות. לסיכום, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 338,562 ₪, אשר כללו את יתרת התמורה, הפרשי המס וההצמדה, בצירוף ריבית והוצאות. התובע חויב לשלם לעומר הוצאות בסך 10,000 ₪. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים וניתן ביום 14.6.2017.