ת"א 39689-09-14

תקציר

פסק דין זה מתייחס למחלוקת על החזר הלוואה בין התובע לנתבעים, כאשר האחרונים טענו מנגד כי הראשונים גבו מהם תשלום יתר. במהלך גילוי המסמכים ביקשו הנתבעים גישה למסמך ספציפי, המכונה דו"ח ברלב, אשר התובע סירב לו בנימוק של סודיות, בתמיכת המפקח על הביטוח. הדו"ח, המצוי בידי התובעת, מתייחס לחקירת התנהלות התובעת בכל הנוגע למתן הלוואות, הרלוונטיות לכאורה לתביעה שכנגד של הנתבעים. השופט פותח בהערכת הרלוונטיות של דו"ח בר-לב למקרה הנדון, ומציין כי חלקים מהדו"ח אכן נראים רלוונטיים לטענות הנתבעים בנוגע למתן ההלוואה והריבית הנגבית מהם. לאחר מכן מתייחס השופט לסוגיית החיסיון, תוך הכרה באופיין היחסי של תביעות כאלה ובחריגן במקרים שבהם הן פוגעות בצדק. טענת המפקח על הביטוח לסודיות מוחלטת, המבוססת על חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, נדחית, שכן השופט קובע כי לבית המשפט יש סמכות להגדיר את גבולות הסודיות. לאחר בחינה מדוקדקת של הפרקים הרלוונטיים בדו"ח, השופט מחליט כי האינטרס הציבורי בחשיפת ממצאיו גובר על האינטרס לשמור על סודיות. עם זאת, כדי להגן על פרטיותם של אנשים ולמנוע פגיעה פוטנציאלית באינטרסים של התובע, מפורטים כמה שינויים. אלה כוללים מחיקת שמות לקוחות התובע המוזכרים בדו"ח והסתרת חלקים מהדו"ח המכילים מידע גולמי שאינו קשור למחלוקת הנוכחית. כתוצאה מכך, השופט פוסק לטובת הנתבעים, ומורה לתובע לשתף אותם בפרקים מוגדרים מדו"ח ברלב בתוך 14 יום. כמו כן נדרש התובע לכסות את הוצאות הנתבעים בגין הבקשה, בסך 5,000 ₪.