ע"פ 40953-03-24

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל כתב אישום בשל הפרה לכאורה של הנחיה פרוצדורלית הקובעת לוח זמנים למשך החקירה והליכי התביעה. ההנחיה קובעת כי כל חריגה מלוח הזמנים הנקוב מחייבת את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט המחוזי ביטל את כתב האישום לאחר שמצא כי התביעה חרגה מהמועד האחרון של 18 חודשים מבלי לקבל את ההסכמה הנדרשת. עם זאת, ערכאת הערעור חולקת על כך ופוסקת לטובת המערער. נמצא כי אין לספור את התקופות שבהן הוחזר התיק לרשות החוקרת להמשך חקירה לקראת המועד האחרון של 18 חודשים. במקום זאת, יש להתייחס לתקופות אלה בנפרד כחלק מציר הזמן של החקירה. לדברי בית המשפט, הכללתם בלוח הזמנים של התביעה תערבב באופן בלתי ראוי את לוחות הזמנים של שלבי התביעה והחקירה. יתר על כן, בית המשפט מציין כי הן התביעה והן לוחות הזמנים של החקירה בתיק זה הושלמו בתוך המועדים המתאימים אם נשקלו באופן עצמאי. למרות שבית המשפט מכיר באיחור בהגשת כתב האישום, הוא מדגיש כי ביטול הוא סעד קיצוני שאינו ראוי במקרה זה, במיוחד לאור חומרת העבירות. במקום זאת, בית המשפט מציע כי ניתן להתייחס להשלכות השיהוי במהלך ההליך. פסק הדין ניתן פה אחד, ולפיכך הערעור מתקבל, וכתוצאה מכך נמחק כתב האישום והמשך הליכי המשפט.