ע"ב 1133/01
פסק-דין עבודה אזורי ירושלים
תקציר
פסק דין זה עוסק בשאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין רב לבין מדינת ישראל או המועצה האזורית מטה יהודה, לאחר שהמועצה הפסיקה לשלם את שכרו של הרב משום שסירב לעבור ליישוב שבתחומה. בערעורו של הרב נטען כי המועצה והמדינה הן מעסיקיו המשותפים, בעוד המדינה טוענת כי היא אינה מעסיק כלל, ולחילופין כי המועצה היא המעסיק. הרשם שדן לראשונה בתיק הגיע למסקנה שבין הרב לבין המדינה מתקיימים יחסי עובד מעביד, אך לא בינו לבין המועצה. פסק הדין בוחן תחילה את עובדות המקרה ואת טיעוני כל הצדדים, ולאחר מכן מפרט את הדין החל ופסקי דין רלוונטיים קודמים. לאחר ניתוח האינדיקציות השונות על פי המבחנים המשפטיים, מגיע בית המשפט למסקנה כי במקרה זה, הכף נוטה לראות הן את המועצה והן את המדינה כמעסיקיו של הרב. הסיבה לכך היא שיש ערבוב של פעילויות וסמכויות בין המדינה למועצה, והחלטה זו תחייב את שני הצדדים למלא את חובותיהם לספק שירותי דת. לפיכך, ערעורו של הרב מתקבל, וערעור המדינה נדחה. מאחר שהמקרה מעורר שאלה עקרונית, אף צד אינו נדרש לשלם הוצאות.
חקיקה מקושרת
ע"ב 1133/01 יוסף בן פורת עמאר נ' מועצה אזורית מטה יהודה, עבודה אזורי (16.8.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.