ת"א 16435-04-14

תקציר

בית המשפט מצא כי המדינה לא התרשלה בשחרור רכבו של התובע מהנמל, שכן המחיר המוצהר היה סביר למדויק. חובת הזהירות של המדינה כלפי התובע לא הופרה, ונמצא כי בא כוחו של התובע עצמו אחראי לדיווח השגוי. יתר על כן, גם הוצאת הודעת הגירעון על ידי המדינה 30 חודשים לאחר מכן לא הייתה רשלנית, שכן היא התבססה על כללים סבירים והתובע לא הביא ראיות מספיקות לשווי הרכישה בפועל. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר העיכוב במתן ההודעה וביטול הקנס, שכן המדינה פעלה תוך זמן סביר והתובע לא מיצה את הליכי הערעור העומדים לרשותו. גם טענות התובע בנושאים אלה לא עלו בקנה אחד עם טענותיו הקודמות. ככלל, פעולות המדינה נמצאו סבירות ולא רשלניות, והאשמה להצהרה השגויה מוטלת על באי כוח התובע. בנוסף, תביעת הנזיקין של התובע עוררה קשיים, שכן לא הוצגו ראיות רלוונטיות, ולא הוסבר הסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט עם אחד האחראים. השופט קבע כי יש לדחות את התביעה נגד המדינה והורה לתובע לשלם את הוצאות המדינה ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ביום 19.4.2017.