בש"א 1793/08

תקציר

עניינה של התביעה בבקשה למתן פסק דין מקוצר שהגיש תאגיד בנקאי כנגד שני מבקשים – המבקש מס' 1, שהחזיק חשבון בבנק, והמבקש מס' 2, אשר חתם על כתב ערבות להבטחת חיוביו של המבקש מס' 1. הבנק ביקש לגבות חוב בסך 308,418.75 ₪ שחבו המבקשים. המבקשים ביקשו רשות להתגונן מפני התביעה, לה התנגד הבנק. השאלה העיקרית הייתה האם המבקשים יכולים להציג הגנה בת קיימא שתצדיק משפט מלא. המבקשים טענו כי הבנק העמיד בפניהם מסגרת אשראי שהופחתה מאוחר יותר ללא הודעה מוקדמת ופגעה בעסקיהם. עוד טענו כי הבנק הפר הסכם בעל פה לוותר על יתרת החוב אם ימחק כ-80% ממנו, ופעל בחוסר תום לב בכך שלא כיבד את הצ'קים ולא נתן להם די זמן להפחית את החוב. הבנק, לעומת זאת, טען כי זכותו לסרב לאשראי וכי הסכם כזה לא קיים. עם זאת, השופט מצא טעם בטענות המבקשים, שכן הם הפחיתו משמעותית את החוב והגנתם העיקרית בנוגע להסכם בעל פה לא הופרכה. זאת ועוד, הימנעותו של הבנק מלהציג מסמכים ועדויות מסוימים החלישה את מעמדו. מאחר שהמבקשים הציגו הגנה אפשרית, אם כי לא ודאית, נעתר השופט לבקשתם להתגונן מפני התביעה. פסק הדין גם הורה על תפיסה ומימוש של רכב שהובטח כביטחון. למבקשים ניתנה רשות להתגונן מפני הטענה בדבר קיומו של ההסכם בעל פה והתנהלותו חסרת תום הלב לכאורה של הבנק.