רע"א 6948/13

תקציר

פסק הדין דן בערעור על תביעות פיצויים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים בגין נזקים שנגרמו למשיבים שהיו חקלאים בגוש קטיף במהלך האינתיפאדה. המבקשים ביקשו לדחות את התביעות לפיצויים בגין עונות 2003/2004 ו-2004/2005, בטענה כי המשיבים לא הגישו כל ראיה, ועל כן יש לדחות את תביעותיהם. המשיבים ביססו את טענותיהם על דו"ח חבקין, שלטענתם מהווה ראיה מספקת לכך שנגרמו להם נזקים משמעותיים, ויש לפצותם בהתאם. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט הנדל, קבעה כי בעוד שהמשיבים לא הביאו כל ראיה לכך שהליקוי הראייתי נגרם כתוצאה מהתנהלות המבקשים, דו"ח חבקין היווה ראיה מספקת לכך שלמשיבים, כקבוצה, נגרם נזק עקיף בר-פיצוי כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים. השופט הנדל טען כי אין צורך לדרוש הוכחת נזק פרטני מכל משיב, וכי די בהוכחת הנזק של הקבוצה. לפיכך קבע השופט הנדל כי על המשיבים לקבל פיצוי חלקי בדרך של אומדן, והציע שיעור של 35% משומדת הנזק שגובשה בדו"ח חבקין לשנים 2003/2004, שהסתכם ב-30,809,435 ₪. הנשיאה נאור, אליה הצטרף השופט זילברטל, נתנה דעה חולקת. הנשיאה נאור הסכימה עם השופט הנדל כי המשיבים לא הביאו כל ראיה שתתמוך בטענתם לנזק ראייתי, ועל כן טענה זו אינה יכולה לעמוד. הנשיאה נאור טענה כי בחירתם של המשיבים להסתמך על ראיות קולקטיביות – דו"ח חבקין ויומני אירועים של המועצה האזורית עזה – משמעה שהם לא ניסו לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליהם עם ראיות פרטניות לכל טענה. עוד ציינה הנשיאה כי ועדת הערר קבעה כי דו"ח חבקין אינו מבוסס על נתונים מספקים ולכן אינו יכול להוות בסיס לקביעת פיצוי, לא לקבוצה ולא ליחידים. הדו"ח לא ערך בדיקה פרטנית של ממש של כל משיב, ולכן לא יכול היה להיחשב כראיה מהותית לפיצוי. בנסיבות אלה, הציעה הנשיאה נאור לקבל את הערר ולהשיב על כנה את החלטת ועדת הערר, אשר פסקה למשיבים 5% פיצוי על פי אומדן. לפיכך החליט בית המשפט לקבל את ערעורו של המבקש בחלקו, תוך ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקביעה כי המשיבים זכאים לפיצוי בשיעור של 35% משומת הנזק לשנים 2003/2004 כאמור בדו"ח חבקין, אשר יחולק ביניהם לפי המפתח הקבוע בדו"ח. המבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט, שעמדו על סך של 40,000 ₪.