ע"א 4811/24

תקציר

במקרה משפטי זה, בית המשפט בחן בקשה של עירייה המבקשת לעכב ביצוע פסק דין כספי עד להגשת ערעור. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. בפסק הדין הודגש כי אין די בהגשת ערעור בלבד כדי לעכב את אכיפתו של פסק דין. על הצד המבקש דחייה להראות כי "מאזן הנוחות" נוטה לעמדתו וכי לערעורו סיכויי הצלחה גבוהים. באופן ספציפי, בפסקי דין כספיים, עיכוב נחשב בדרך כלל רק בנסיבות חריגות שבהן אי ביצוע כן יגרום נזק בלתי הפיך, כגון קריסה כלכלית. במקרה זה, העירייה לא הצליחה להוכיח כי החזרת הכספים תהווה קושי משמעותי אם ערעורה יתקבל, שכן טענתה נעדרה ראיות תומכות. המשיבה השיבה בהדגשת יציבותה הפיננסית ופעילותה ארוכת השנים, המשרתת גופים מקומיים וממשלתיים רבים למעלה משלושים שנה. בנוסף, הראיות הראו כי העירייה נמצאת בתהליך של הסדר חוב והשבה של חובות, מה שמפיג את החששות לנזק בלתי הפיך. בית המשפט לא מצא סיבה משכנעת לעכב את ביצוע פסק הדין, ואף לא מצא את סיכויי הצלחת הערעור גבוהים דיים כדי להצדיק את השיהוי. משכך, דחה בית המשפט את הבקשה והורה לעירייה לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, ונתן את ההחלטה ביום 8.7.2024.