ה"פ 38172-02-10

תקציר

פסק הדין הנדון הוא תולדה של תביעת פיצויים בעקבות הפקעת מקרקעי המבקש על ידי המשיב. הקרקע הנדונה, חלק מחלקה 26 לגוש 19145, ששטחה 1,742 מ"ר, נרשמה על שם אביו המנוח של המבקש, עלי מוסטפא קייס, ועברה בירושה למבקש. הקרקע הופקעה על ידי המשיב מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), תש"ג-1943. הסוגיה המרכזית במקרה זה היא קביעת פיצוי הולם בגין ההפקעה, אשר שני הצדדים מסכימים כי הוא חייב למבקש. בית המשפט מינה מומחה, פנחס שפירא, כדי להעריך את שווי הקרקע ואת הפיצוי הראוי. חוות דעת המומחה, שאומצה על ידי בית המשפט, קבעה כי שווי הקרקע במועד ההפקעה הוא 600 לירות ישראליות לדונם. באשר לחישוב דמי החכירה האבודים כמפורט בסעיף 13 לפקודת הקרקעות, העריך המומחה את שכר הטרחה בשיעור של 5% לשנה משווי הקרקע, בסך של 72,708 ₪. סכום זה, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, נקבע כי ישולם על ידי המשיב למבקש בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. עוד קבע בית המשפט כי במידה והמשיבה לא תעמוד במועד התשלום, יתווספו הפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק. נמנע מהמבקש פיצוי נוסף לפי סעיף 12 לפקודת המקרקעין, שכן בא כוח המבקש ויתר במפורש על טענה זו. ככלל, הסכימה השופטת עם הערכת המומחה ופסקה, לטובת הצעת הפיצוי של המשיב, והורתה על תשלום 72,708 ₪ בתוספת ריבית והוצאות משפט.