ע"פ 8479/16
פסק-דין עליון
תקציר
לאחר עיון בערעור, החליט בית המשפט לדחות אותו, תוך שהוא מחזק את פסק דינו המקורי של בית המשפט המחוזי. בית המשפט דבק בעיקרון לפיו ערכאת ערעור אינה צריכה לגזור מחדש את דינה, אך רשאית להתערב אם נפלה טעות מהותית או אם גזר הדין המקורי סוטה באופן משמעותי מהנורמות. טענותיו של המערער היו דומות לטענות שהוצגו קודם לכן בבית משפט קמא, אשר כבר שקל אותן כראוי בעת מתן גזר הדין. בקשת המערער לקבוע מתחם ענישה ייחודי לעבירות נפרדות שבוצעו בזמנים ובמקומות שונים נדחתה, נוכח חומרתן של עבירות אלה. העבירות כללו עבירות מין חמורות במספר רב של קורבנות, והדגישו את חומרת הפגיעה באוטונומיה האישית ובפרטיות. בית המשפט הדגיש את השימוש לרעה שעשה המערער במשרת האמון והסמכות שלו, תוך ניצול פגיעותן של הקורבנות, דבר המצדיק עונש חמור. למרות שהכיר בלקות השמיעה של המערער, ציין בית המשפט כי אין בכך כדי להצדיק עונש מופחת, שכן הנושא נדון בבית המשפט המחוזי. עוד נמסר כי שירות בתי הסוהר סיפק תנאי מחיה נאותים למערער. משכך, הסכים השופט נ' סולברג, יחד עם השופטים ד' מינץ וי' אלרון, לדחות את הערעור, ובכך חיזק את החלטת בית המשפט המחוזי כצודקת וראויה.
ע"פ 8479/16 פלוני נ' מדינת ישראל, עליון (30.5.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.