ב"ש 931/09

תקציר

משטרת ישראל החליטה להחרים רכבי שטח (טרקטורונים) במטרה לעצור את השתוללות הנהגים באזור בית שמש. המשטרה נימקה את פעולתה בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, המאפשר תפיסת חפצים הקשורים לפשע שבוצע או צפוי מראש. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשטרה חרגה מסמכותה בכך שפערשה את החוק באופן רחב מדי. לפקודה הנדונה היו שלוש מטרות ייעודיות לתפיסה: מניעת פשיעה עתידית, תפיסה לחילוט עתידי ושימוש כראיה בבית המשפט. בית המשפט טען כי קיימת חקיקה ספציפית, פקודת התעבורה, המתווה את ההליך הראוי להשבתת כלי רכב, וכי המשטרה הייתה צריכה לפעול על פיה. בית המשפט הדגיש את ההשפעה השלילית של פרשנות רחבה לסעיף 32, העלולה להוביל להחלטות שרירותיות ולפגוע באזרחים חפים מפשע. במקרה הספציפי של טרקטורון ששימש ככלי חקלאי ולא להשתוללות, קבע בית המשפט כי פעולת המשטרה לא הייתה מוצדקת. לפיכך נדרשה המשטרה להשיב לאלתר את הטרקטורון שהוחרם ולשלם לבעליו פיצויים והוצאות בסך 2,000 שקל. למרות שלמשטרה היו כוונות טובות, היא הייתה צריכה לפעול לפי החוקים הקיימים ולא לפעול על דעת עצמה.